טיול בר מצווה בגיל 15

*"חזקה שליח-עושה שליחותו"*, אך לא תמיד אנו זוכים לראות בעיניים מה נפעל מכל שליחות...

לפעמים, ההשגחה העליונה מזמנת לנו לראות את המשך והשפעת השליחות, ואז זה מוסיף ונותן תוספת מרץ ב'עבודת השליחות'...

כך פותח הרב יהודה פבזנר את סיפורו.

בשבוע שעבר, יצאנו עם 'טנק המבצעים' ליום פעילות רגיל ברחבי העיר מנהטן.

לקראת סוף היום, עמד מחוץ ל'טנק' האברך היקר עקיבא זטלוף- וניסה למצוא יהודים אחרונים לקראת שקיעה...

לאחר מספר נסיונות, הוא פגש בבחור יהודי שהתרצה להניח תפילין, ואף אמר לו שזה בשבילו הפעם הראשונה בה הוא מניח... כמובן, שבתוך הטנק נחגגה לו 'בר מצווה' בהתרגשות ובשמחה, ודיברו עימו על הזכות המיוחדת להניח תפילין בפעם הראשונה...

הבחור סיים את 'הנחת התפילין' ועזב את ה'טנק'... זה היה ה'תפילין' האחרונות לאותו יום, כשלאחריהם, האברך עקיבא נעל את ה'טנק' ויצא חזרה לביתו.

היום הסתיים בשמחה שזכינו ברגעים האחרונים 'לתפוס' עוד יהודי ועוד 'קרקפתא', אך לא היתה איזשהיא התרגשות מיוחדת מכיוון שאנו זוכים לצערינו לפגוש הרבה 'קרקפתא'- כאלה שלא הניחו תפילין מעולם...

המשך הסיפור הראה לנו בחוש, כמה איננו יכולים לתאר ולהבין מה כוחה של פעולה ומצווה אחת!!!

בערב, לאחר שכבר חזרנו לביתנו, ממשיך הרב פבזנר, אני מקבל הודעה ארוכה, והנה היא לפניכם:

שלום!

איני בטוחה לאן לשלוח הודעה זאת, אך, כיוון שמספר זה הופיע על הרכב שפגשנו, לכן שולחת את הדברים לכאן... מקווה שהדברים יגיעו ליעדם הנכון...

שמי לורי ואני גרה בדרום קליפורניה. בננו הבכור יעקב נהיה 'בר מצווה' בתחילת מגיפת הקורונה - מאי 2020. אמי, החליטה לתת לו מתנת בר מצוה מכובדת - טיול לכל מקום שיבחר ברחבי ארה"ב. בני בחר בטיול לניו יורק.

בגלל כל מגבלות הקורונה בשנתיים האחרונות, הצלחנו *רק עכשיו* סוף סוף לתזמן את הטיול המיוחד הזה.

הוא הגיע לברוקלין אתמול (14/6), כדי להתחיל סופסוף את הטיול המרגש שחיכה לו זמן כה רב... זוהי הפעם הראשונה שלו בניו יורק, וההתרגשות היתה רבה וגדולה.

היום, ביומו הראשון של הטיול, הוא החליט לצאת ולראות את 'העיר הגדולה'.

כשהגיעו לכיכר יוניון הם נתקלו ב"מצוה טנק" על הרחוב, ובבחור ששכנע אותם להיכנס פנימה...

שם בני זכה להניח תפילין בפעם הראשונה בחייו!!!

אני לא יודעת אם הוא מבין לגמרי את המשמעות של זה, אבל אני רציתי להודות ולהגיד עד כמה זה שימח את ליבי לקבל ממנו תמונה כשהוא מעוטר בתפילין...

אנחנו לא משפחה דתית, אבל תמיד דיברתי ואמרתי לילדים שלי שהם יהודים, ובכל מקום בעולם שיגיעו הם יהיו שייכים לעם היהודי ולקהילה היהודית מעצם היותם גם יהודים.

הזכות שלכם, לקבל ככה יהודים על הרחוב (מבלי להסתכל על ה'דתיות' שלהם) ולהראות להם שאנחנו חלק מ'עם אחד'- זה משו מיוחד מאוד!!!

בעבר, הילדים שלי השתתפו במחנה 'גן ישראל' של חב"ד (סילבר גן ישראל בהנטינגטון ביץ') ובכל יום שישי הם הביאו מהקעמפ חלה הביתה לכבוד שבת. דבר זה גרם לי להתחיל להדליק נרות שבת... הרגשתי לא נעים שיש לנו רק חלות בלי נרות... וכך, התחלנו 'לחגוג' שבת יחד כמשפחה מידי שבוע... דבר שהשפיע וליכד מאוד את המשפחה שלנו.

'להיות יהודי' זה חלק חשוב מהזהות שלנו, ומה שקרה היום עם בננו, רק הוסיף עוד גוש מוצק על הבסיס היהודי שלו.

התמונה של בננו עם התפילין כל-כך ריגשה אותנו, שזה גרם לנו ליצור מיד קשר עם בית חב"ד המקומי, ולחגוג מחר 'בר מצוה' גם לבן נוסף שנהיה בן 13 לפני כחודש...

אז רק רוצה להגיד תודה על העבודה שחב"ד עושה בכל מקום בעולם...

תדעו שהפעולה שלכם משפיעה...!!!!